מבוא | 19 אשר עלתה בהתמדה, גברה והיתה לזרם בלתי פוסק אשר התווה ברגליו את נתיבי הגיאוגרפיה הקדושה בארץ ישראל ובפרט בירושלים, זרם אשר יצר בה אתרי קודש רבים וסלל דרכים אליה וממנה . במאה הרביעית החלו להתפתח מרכזי נזירות בסיני ובעזה, במדבר יהודה ובירושלים, והם שימשו מוקדי משיכה לעולי הרגל . המפגש של עולי הרגל עם הנזירים, שהיו דמויות קודש ומופת, העצים את חוויית מסעם ותרם להתקדשותם אף מעצם ישיבתם בירושלים והליכתם בנתיבי ישוע ושליחיו . בהגיעם מצאו עולי הרגל והנזירים עיר קודש נוצרית, אשר פעולות הבנייה הנוצרית בה — הכנסיות, המנזרים, האכסניות, מוסדות הסעד והמוסדות הקשורים בהנהגת כנסיית ירושלים למן ימי הלנה וקונסטנטינוס — העניקו לה אופי ואווירה אשר ריתקו את לבותיהם והפכו את מסע צליינותם לחוויה רגשית ואינטלקטואלית . משולש הגורמים — עלייה לרגל, נזירות ומעורבות הקיסרים הביזנטיים וראשי הכנסייה — הפך את ארץ ישראל, ובעיקר את ירושלים, ללב ההוויה הנוצרית . תהליך הפיכת ירושלים לפטריארכיה נבע ממורשתה הדתית הייחודית ותרם ליצירת מניעים רגשיים עזים בקרב המאמינים, מניעים אשר חוללו את היציאה למסע העלייה לרגל ובמ...
אל הספר