114 ליאת שטייר-לבני אקונומי בין אשכנזים ומזרחים התפתח בעיקר כתוצאה מאפליה שיטתית : המזרחים נותבו במכוון לעשירונים התחתונים של החברה כאשר נשלחו למעברות ומהן לפריפריה, שבה היכולת למוביליות חברתית נמוכה יותר . במערכת החינוך נערכה "הסללה", שהפנתה את רוב האשכנזים לבתי ספר עיוניים ואת רוב המזרחים לבתי ספר מקצועיים . על פי אסכולה זו, התפיסות האוריינטליסטיות נשמרות בחברה הישראלית גם היום, וכך, יותר משישים שנה לאחר תקופת העליות הגדולות, עדיין מדובר בחברה "לבנה" שדוחקת את 206 המזרחים לשוליים . השייכים לאסכולה השנייה טוענים שלא הייתה מדיניות מכוונת של אפליה . לתפיסתם, הדיכוטומיה שיוצרים החוקרים מן האסכולה הראשונה דוחקת לשוליים את הרקע הביתי, את קשיי הקליטה, את ההבדלים בנטייה לרכישת השכלה וכל מורכבות היסטורית שהיא . לטענתם, בניית סיפור זה הוא חלק ממסע לחיפוש עוולות שמעודד קבוצות חלשות לראות באחרים את האחראים למצבם . לדידם, המפגש בין הוותיקים, שהיו ברובם אשכנזים, ובין יוצאי צפון אפריקה ואסיה אכן היה רצוף באי – הבנות, בהתנשאות ובפטרונות, אך הדחיקה לשוליים לא נעשתה במכוון . המדינה הצעירה עמדה בראשית ...
אל הספר