140 ציפורה ( ציפי ) יבין ספרותי שפגשנו בשני הסיפורים הקודמים : תחילת הפרק במשבר, וסיומו בפתרון המשבר . זוהי מתכּוֹנת ספרותית שיוצרת שלמוּת בין ראשית לאחרית וסוגרת מעגל עלילתי שלם שיש בו מסר רעיוני- אידיאולוגי ופוליטי על אודות מצב האומה והעתיד להתרחש . הסיפור השלישי המספר על אבי האומה שהציג את אשתו כאילו היא אחותו, מציג את יצחק, בן אברהם ושׂרה, כיורש הברית וכיורש ההבטחה : ההבטחה האלוהית שניתנה לאברהם מתגשמת אצל יצחק בנו . יצחק הצייתן, שנשאר בארץ חרף הרעב הכבד, הוכיח את ביטחונו באל - הוא האב שהאל גומל לו בכפל בנים ובהצלחה כלכלית גדולה . בפסוק הראשון ישנה טכניקת קישור חיצונית, מעין חזרה מקשרת מטעמו של המספר, המבקש לרמוז על קשר וזיקה בין הסיפור השלישי, הסיפור על יצחק ורבקה בגרר, לבין הסיפור הראשון, הסיפור על אברם ושׂרי במצרים . קישור זה מצביע על רציפות הדורות שמתקיימת בין אבות לבנים לאורך ההיסטוריה . גם יצחק נמצא בסכנת רעב, אבל בניגוד לאביו הוא לא עזב את הארץ אלא שָׂם את מבטחו באלוהים, ולכן נהנה מהכנסת אורחים טובה אצל אבימלך ומהתגשמות ההבטחה האלוהית . למרות עוצמת הרעב שהיה קשה מקודמו, יצחק...
אל הספר