114 ציפורה ( ציפי ) יבין המאה ה- 21 . נוודים אלו, חסרי מולדת וחסרי אמצעי מחיה, מעיזים להתערבב באוכלוסייה המקומית ומקימים עליהם תנועות לאומניות, השוחרות להפרדה וגירוש תוך דאגה לאזרחיהן . זוהי גלוּת חדשה, מודרנית . אנשים ללא ארץ, ללא בית, ללא מזון, ללא זכויות, ללא זהות, לא כתוצאה מכיבוש על ידי אימפריות שדחקו את האוכלוסיות מביתן, אלא מתוך רעב, נעים נדים מיליוני בני אדם ברחבי היבשות בחיפוש אחר מזון . זוהי גלוּת של אנשים מיואשים הרוצים לחיות . הגלות היא טראומה המלווה בסיפורים אישיים קשים ורעים . עזיבת העבר, נטישת נכסי המשפחה, מסעות רגליים מפרכים, פציעה ומוות בדרכים, ניצול ואונס, אובדן חברים וקרובים, בלבול השפה, מחיקת הזהות והיעדר השתייכות לקבוצה - כל אלו מוחקים את אנושיותו של אדם ומותירים אותו חסר אונים ועירום . מוטיבים של פירוק ופירוד, נטישה ובדידות, ניכור לגוף האנושי ועבריינות לסוגיה, אלימות האוכלת בכל פה את הגוף והנפש - כל אלו מאפיינים ספרות של מיעוטים ומהגרים בעידן הישן והחדש . פרשת "אברם ושׂרי במצרים", נכתבה מנקודת מבטו של החלש, הגֵר חסר ההגנה המשפטית, הנקלע לארץ זרה ונתון בה לניצול ול...
אל הספר