5 יופייה של שָׂרַי - בין קונבנציה ספרותית לביוגרפיה שבטית־לאומית

52 ציפורה ( ציפי ) יבין הסיפור המקראי, שהוא משמיע לקוראיו רק את הדרוש באותה עת עצמה ומתעלם מאינפורמציה שאינה רלוונטית לו . משעה שנכנסו למצרים - יופייה של שׂרי עשוי לשחק תפקיד מרכזי בסיפור, ולכן זה הזמן לדווח על כך לקורא . ורש"י פירש : "עד עכשיו לא הכיר בה מתוך צניעות שבשניהם ועכשיו על-ידי מעשה הכיר בה . דבר אחֵר, מנהג עולם שעל-ידי טורח הדרך אדם מתבזה, [ ואילו ] וזאת עמדה ביופייה . ופשוטו של מקרא : הנה-נא הגיעה השעה שיש לדאוג על יופייך, ידעתי ימים רבים כי יפת-מראה את, ועכשיו אנו באים בין אנשים שחורים ומכוערים, אחיהם של כושים, ולא הורגלו 20 וכן, מצאנו שם "דרכן של צדיקים שבצדיקים באישה יפה" . שלא להסתכל אפילו בנשותיהם" . אי-אפשר להתעלם כמובן מן הקונוטציה המינית שיש למילה "ידעתי", המדגישה את הממד האירוני בדמותו של אברם, תוך קריצת עין לקורא, כי פרעה הוא זה שעומד לדעת באמת את שׂרי בסיפור שלפנינו מאחר שהוא עומד לשאת אותה לאישה . יופייה של שׂרי מדגיש שהיופי הוא דבר נדיר ויקר מציאות, הוא הטוב והבריא ומה שנתפס כנכון, ודווקא האֵם הקדומה, שהולידה את שבטי ישראל, זכתה בו והיא "מקור לגאווה לאומית" 21...  אל הספר
רסלינג