42 יהודית ט' שובל | אמה אברבוך מודרניזם, ורואים בתקופה המאוחרת יותר התפתחות מתמשכת של קודמתה - לאו דווקא תקופה נפרדת . "המודרניות המאוחרת" ו"המודרניות הנזילה", כפי שתיארו אותה באומן וגידנס, דומה למדי למה שחוקרים אחרים כינו "פוסט – מודרניזם" ( Bauman 1997 ; Giddens 1991 a ) . אנו בחרנו להשתמש לאורך הספר במונח "פוסט – מודרניזם" . כמוסד וכפרופסיה, הרפואה היא תוצר מובהק של העידן המודרני, הנפרש על פני סופה של המאה ה – 19 ולאורך רוב המאה ה – 20 ( 1975 Foucault ) . עידן זה התאפיין בהיררכיות חדות ונבדלות, במרכזי כוח שהוגדרו היטב ובאמונה כמעט בלתי מסויגת במדע ובקדמה . הייתה זו תקופה של ביטחון בערכי הקונצנזוס, ה"אמת" הוגדרה אז בבירור, ומרחב השיח הציבורי היה הומוגני למדי . בני התקופה דחו נון – קונפורמיזם, לעתים תוך הפעלת סנקציות חריפות ( Giddens 1991 a ) . היה זה עידן של אידיאולוגיות ושל נרטיבי – על חובקי – כול ( 1979 Lyotard ) , תקופה שבה הבחינו בבירור בין קדוש וטמא בעולמות החברה והתרבות ( 1988 Touraine ) . באומן ( 1991 Bauman ) עומד על הדיכוטומיות החדות ועל הגבולות המובחנים בין קטגוריות סוציו –...
אל הספר