310 ליליאן שטיינר היא אינה מה שהיא . הבלבול בין האם הארכאית לדמות הנשית שמעורבת בקשר הבין – מיני שולל את ההטרוגניות של שתיהן ואוגד בתוכו שתי נשים בדמות אחת . העדיפות והשליטה של דמות אחת על האחרת מעלימות את הדמות הנשית ואת מהותה . הן משתמשות בזהות בין שתי הדמויות כ"מתקן" נשי ריק שתומך בהמשך קיומה של האם הארכאית ובשכפולה . יסוד חיסול החשבונות שבייצוג האם הארכאית ניחן בקיטוב אשר מבטא אָפקטים שליליים : אם בתולה / זונה . קיטוב פנימי זה מגולם בשם הפרטי שמגדיר את הצלע השלישית בקשר הבין – זוגי - מריה . השם מריה הופך לבחירה עיצובית אשר מנקזת לתוכה את הדיאלקטיקה המיוחדת שמזינה את הקשר של הדמות הגברית עם הצלע השלישית - הצד הנשי ה"שני" . הצד ה"שני" מנוגד לדמות הנשית הקבועה של הגבר, שמעדיף לחבור לאידיאל נשי אחר - האידיאל האימהי - שמתבסס על תפיסת הקדושה הנוצרית . השימוש המגמתי בדמות אידיאלית – דתית זו על ידי ריאואה ב – Portrait de Gabriel מותאם לצרכיו הנפשיים הסבוכים של גבריאל . היחס של גבריאל למריה הוא אמביוולנטי : אהבה – הערצה ושנאה, אשר מתבטאים בדחפים סדיסטיים . ההערצה והסגידה למריה חושפות באמצעו...
אל הספר