176 ליליאן שטיינר אימהי חיובי, הדמות הנשית משתמשת בכוח שמופעל נגדה : ההקרבה . לעומתה, הדמות הגברית נסה מפני כל תזכורת לרגש האימהי הארכאי, הבולעני . באופן פרדוקסלי, שתי מגמות מנוגדות אלו מזינות זו את זו במערכת היחסים הבין – מינית . ההקרבה טומנת בחובה כניעה וויתור על העצמי של הבת ביחסיה הבין – מיניים . גישתה נובעת משתי סיבות עיקריות : העדפה ברורה של האם ביחס לאח או לאחות ונקיטת עמדה נשית . למעשה, העדפתה של האם היא דחייה רגשית שמהווה פגיעה נרקיסיסטית בלתי הפיכה . זו הקרבה שרירותית של הבת, אשר כל חייה מוקדשים לניסיון למלא חסר רגשי זה . מאמציה נעשים במחיר כבד של ויתור על העצמי למען האחר, לרוב בעל או בן זוג - חלק ממאמץ בלתי נלאה למצוא חן . אמה של הונורינה ב – Les Freres Montaurian מקריבה אותה למען אחיה הבל . הדחייה הרגשית הזאת מזינה דפוס התנהגות הרסני . התשוקה למצוא חן מניעה אותה . תשוקה זו באה למלא את מקומה של תשוקה אחרת - תשוקת האם לבתה . תנועתה ההפוכה של הבת מאומצת ומאולצת . הרגש הטבעי האימהי ביחס לבת הדחויה אף הוא מלאכותי, לא טבעי . תחת האהבה האימהית, ישנו רגש דחייה טבעי שזרימתו אחידה וב...
אל הספר