הקדמה

16 ליליאן שטיינר נתפסת כגורם כובל והרסני החותר תחת הנשי מזה . כתיבת האינטראקציה בין המינים חושפת את הצופן המפותל והחבוי אשר מניע את יחסי הגומלין בין המינים . הפואטיקה התומכת בתמטיקה יוצרת מרקם פואטי נשי ייחודי שבו נרשמת מציאות קשה : האינטראקציה בין המינים היא למעשה דו – שיח נוקב ודואב בין תתי – מודע . בגין הזהות המינית של הדמות הנשית עם האם הארכאית, פעולת הקאת האם הארכאית והוקעתה שוכנות במרכז הדו – שיח הזה . זירת היחסים הבין – מיניים הופכת לזירה ממולכדת שאליה מושלכים כל התסכולים, החרדות, הכעסים והאָפקטים השליליים הכמוסים ביותר שנחוו בתקופה מוקדמת . אלו משמשים פרמטרים דיאכרוניים במערכת היחסים הבין – מינית . נוסף על כך, האם היא לרוב אם נוירוטית אשר משפיעה את נפתולי ההפרעה הנפשית שלה על צאצאיה ; על כן הוקעת האם היא צו קיומי עבור דמויות משני המינים . מתוך הסבך הרגשי והקיומי הזה הדמות הנשית מפלסת את דרכה לעצמי, לאני המנוטרל מכל מטען זר, רגשי או אחר, ומשקמת את עצמה . המפגש עם האני עובר דרך משבר נפשי שמתחוור להיות עבורה פריצת דרך לאני נשי אותנטי . טיב מערכת היחסים הבין – מינית נקבע אפריורי בת...  אל הספר
רסלינג