ארבע האסטרטגיות 209 אל העתיד . בניגוד לכך, אצל החולים הסופניים וכן אצל הזקנים הנמצאים בסופם של החיים, זמן העתיד אינו רלוונטי . עצירת זמן בגין בדידות, מחלה והמתנה למוות אל מול האצה בחברת העתיד יוצרת חוויה שיש בה ניגוד עז . כאמצעי לגשר על הפער הנוצר בין המקצבים, אחד המנגנונים המופעלים הוא ניתוק מהחיים החברתיים 33 מנגנון הניתוק מאפיין זקנים הקרבים לסופם של החיים . העכשוויים . על פי תיאוריית ההתנתקות, בתקופת הזקנה מתקיים ניתוק הדרגתי של הזקן מזמן ההווה . הזקנים מפחיתים את מעורבותם הרגשית באנשים ובאירועים . העתיד אינו קיים והזמן המשמעותי ביותר עבורם הוא 34 כמו הזקנים, גם החולים הסופניים, המודעים למותם הקרב, העבר . נסוגים מהחיים . בנסיגתם מהחיים, הם מתרפקים על העבר ובתוך כך מבנים את חייהם המוקדמים כחיים בעלי תוכן ששייכו אותם לעולם שסביב, כל זאת בשעה שבהווה הם חיים את היום-יום בציפייה למותם . בחזרתם לעבר, הם מעמתים בין האופן שבו תפסו את העולם אז, כשראו את החברה ואת התרבות באור חיובי : "כשהייתי קטנה היה שמים וארץ," לבין האופן השלישי שבו הם רואים כעת את החברה ואת ערכיה : "היום אין לנו אנשים טוב...
אל הספר