160 חלק שני לא מפני שהסביבה רוצה לפגוע בהם, אלא מפני שהיא אינה יודעת להגיב אחרת . ייתכן שהחולים בוחרים שלא לשתף את המשפחה ( "הנורמליים" ) במצבם מאחר שהם חוששים מתגובתה כלפיהם . גם כשבני המשפחה נחמדים אליהם, הם אינם בהכרח מבטאים את מה שהם חושבים באמת . מלכה, על אף ידיעתה הברורה כי אמה עומדת למות, אינה משוחחת על כך עם האם, אך בתוכה בטוחה שהאם מודעת למצבה : "היא לא יודעת מה יש לה, אבל אני בטוחה שהיא מרגישה שהיא בדרך לגמור כי היא מדברת עם אח שלי שהוא כבר למעלה, אני שומעת אותה מדברת עם אמא שלה, שאמא שלה גם למעלה, ואומרים שכאשר זה קרוב אז מדברים עם המתים . " עליזה ביקשה שנדבר בשקט, "שבעלה לא ישמע," אם כי ברור לשניהם כי המוות עומד בפתח . כפי שציינה עליזה, העמדת הפנים היא פעולה שנובעת מתוך הרצון של בעלה : אני : "את רוצה שנשב בחוץ ? " עליזה : "אולי עדיף, כדי שלא ישמע, למרות שהוא יודע שזה מה שקורה, אבל אני מעדיפה לפעמים, לא יודעת . . . לטמון את הראש בחול . " אני : "בסדר, אני בהחלט מכבדת . למה בעצם ההגנה הזו ? הרי זה ברור שהוא יודע ? " עליזה : "הוא יודע שאני יודעת ואני יודעת שהוא יודע שאני יודעת ...
אל הספר