ארבע האסטרטגיות 157 40 בהוספיס, בשל יכולתם להעניק תמיכה מוסרית וסוג של נחמה . לעומת זאת, קורה דבר הפוך : הגוססים בוחרים להיבדל זה מזה ואינם רוצים בחברתם של שותפי הסטיגמה האחרים : "לא רוצה לראות אנשים חולים . אנשים בריאים אפילו לראות, זה עושה אותך חולה . לא . . . לא . . . לא . . . חס וחלילה, לא רוצה קרבה לאף אחד . " הרצון לשרוד ולהימנע מהמוות מביא את מאושפזי ההוספיס דווקא להיבדלות מ"המתים", החולים האחרים . עם זאת, הם מתבדלים גם מאחרים המסמלים בעיניהם את "החיים" . המבט של האחר, קובע 41 הופך את הפרט למודע לעולמו . המפגש עם האחרים סארטר, החיים מעורר את המודעות לאחרותם ולמוות שהם עצמם מסמלים . הם מסתתרים בחדריהם הפרטיים ובכך מפחיתים את הסיכוי לפגוש באחרים ולמעשה תורמים להדרתם . יהודה, בן ,67 פנסיונר, אובחן כסובל מגידול בראשו חודשים ספורים טרם יציאתו לפנסיה . הוא סיפר לי כי הוא נוהג להתבודד בחדרו ונמנע מלצאת החוצה לגינה . לשאלתי אם הוא יוצר קשר עם חולים אחרים, הוא הסביר : "לא . אין לנו קשר . כל אחד מסתגר בפני עצמו . רובם נמצאים בחדרים, לא יוצאים . אף אחד לא בא לכאן . יש לובי ופה במועדון, יש ...
אל הספר