46 חלק ראשון מנכיחים את ההיסטוריה של העם היהודי . מנהלת ההוספיס דניאלה לא חסכה את ביקורתה ביחס למתכננת המבנה, וציינה באופן ישיר וברור מאוד : "הארכיטקטית לא מודעת לצרכים של המטופלים הללו, היא בנתה מבנה שתואם את רעיונותיה בלבד מבלי לשמוע מה צריך . הכניסה הזו עם החומות מסביב היא 'יד ושם' ולא הוספיס . " המעבר דרך דלת הכניסה אל פנים הבניין חושף עולם פיזי שונה מהמצופה . סמוך לכניסה ממוקם לובי מואר, בלובי פינת ישיבה ובה ספה פינתית בצבע בורדו וכורסה בודדת . על הרצפה פרוס שטיח בורדו חלק ועליו מונח שולחן זכוכית עם רגלי מתכת . על הזכוכית חרוטות מילים לזכרה של נפטרת . על השולחן מונחת מפה ועליה אגרטל עם פרחים . סמוך לשולחן תלוי שעון שעליו כתוב : "רותי, אשתי היקרה, בלכתך הזמן עומד מלכת," להזכירך את נוכחותו של המוות במוסד זה . על הקירות בחלל הלובי ציורי שמן צבעוניים מאוד על בד . עציצים פזורים סביב ובכניסה, בצד עומד אקווריום גדול עם דגים, שמשמש תזכורת לניגוד בין המשכיות החיים לבין סיומם בהוספיס . לאורך הקיר, על הרצפה, מונחת טלוויזיה גדולה . הטלוויזיה דולקת, אך איש אינו מביט בה . תוכנית שירים מתנגנת בר...
אל הספר