מוות במוסד : קווים לדמותם של ההוספיס ועולמו 35 עליון לחיי האדם, אשר קדושתם עומדת מעל הכול . על פי היהדות, שמירת החיים מחייבת מיצוי מרבי של האמצעים להארכת החיים . אין לאדם הזכות להביא נזק לגופו או להחליט על הימנעות מטיפול מאריך חיים, בהיותו חולה נוטה למות . עם זאת, על פי החוק, מותר לאדם הסובל מייסורים או מכאבים לסרב לטיפול חסר תועלת או כזה הכרוך בהארכת הייסורים . עיקרון זה של קדושת החיים עומד בבסיס ההתנגדות להמתת חסד בהוספיס בישראל . עם זאת, בהלכה היהודית, כבנצרות, ההתחשבות בסבלו של החולה רבה . למרות האיסור להחיש את מיתתו של האדם, כאשר החולה סובל מייסורים, היהדות מאפשרת אפוא להימנע משימוש נוסף בתרופות או בטכנולוגיה רפואית אחרת, אם אין בהן תועלת אלא רק הארכת הסבל . 21 דבקות בעקרונות אלה עלולה לגרום לעתים לאי יישום פילוסופיית ההוספיס במלואה, ובכך לפגיעה בזכות החולים לבחור בדרך שבה ימותו . הפגיעה בעקרון הבחירה מנוגדת להשקפת העולם שבבסיס ההוספיס, הדוגלת באוטונומיה . ההוספיס, אשר תלוי בסמכות הדתית ובהשפעותיה על המדיניות הציבורית בכל הנוגע למתן טיפול בסוף החיים, מתקשה לעמוד בהנחיותיה למתן טיפ...
אל הספר