206 נועה אוסטר ורננה רייז מההתחלה . בני מאובחן עם אוטיזם בתפקוד נמוך . התחלתי לעבוד אתו 3 הוא כשהיה בן שנתיים וחצי כחלק מצוות טיפולי שעובד בשיטת DIR . לא מדבר וכמעט שלא יוצר קשר עין . רוב הזמן בני שרוי בתוך עולמו הפנימי . יש לו קושי עצום ביצירת מערכות יחסים ובהתייחסות למערכות יחסים קיימות, וכאשר מצליחים לייצר אתו אינטראקציה משותפת, פעמים רבות הוא לא נשאר בה לאורך זמן . נראה שהוא מאבד עניין וממשיך הלאה בעולם שהוא רק שלו . בני חווה מצבים תכופים של חוסר ויסות גופני ורגשי . במצבים של הצפה, הנשימה שלו הופכת מהירה מאוד ושטוחה והידיים ( וכשהוא יושב, גם הרגליים ) מתנפנפות כמו דגלונים ברוח סוערת . כשפגשתי את בני, במבט ראשון, היו אלה רק העיניים שלו שרמזו על כך שיש בו משהו אחר, משהו שאיננו רגיל . היה בעיניו איזה חוסר מיקוד, משהו קצת מעורפל, תהיתי מה הוא רואה מבעד העיניים האלה, שללא ספק רואות את העולם בדרך אחרת מעיניי שלי, ואולי לא רואות אותו כלל . בהתבוננות ממושכת יותר, שמתי לב שעל אף שהוא הולך ורץ במרחב, יש משהו ברגליים שלו שנראה כי הן לא באמת מחוברות לקרקע, מעט מרחפות ומנותקות ממשקל ושורשים, כא...
אל הספר