421 על רקע צעקת הימים הטרופים ומועד, המשמש כיום רק לציון חגי ציבור שעל פי הדת והמסורת, יפה לה . בייחוד זכורה לי הפנטזיה המקובלת עד ימינו, של יריות רובים באוויר כחלק מהשמחה שנראו פרה-היסטוריים אבל היו כנראה שרידי התקופה העותמאנית . טקס נוסף הזכור לי כמו התרחש אתמול היה זה שבו שושבינות הכלה הלבישו אותה, ערב יום החתונה, מלבושי כלה מפוארים ואחר כך ניסו להצחיקה, ואוי לה אם לא עמדה במבחן ופרצה בצחוק . אינני יודע מה בדיוק היו עושים לה ואם התבטל אי פעם טקס קידושין בשל צחוק שבטרם עת, אך העונשים שעלו אז בדעתי היו שאובים כולם מאגדות האחים גרים . אמי כנראה חשה בפחדי, שכן הידקה אותי אליה . כל זה היה זר מאוד ומרתק . אותם ימים רכבתי לראשונה על חמור וגם שמעתי לראשונה את השירים המושרים בפי זמרי עם בלחנים שנשמעו דומים להפליא זה לזה, אם לא זהים כליל . שני זמרים, עוטי חשיבות כטווסים, ניצבו זה לעומת זה, כל אחד מהם מפליא לעשות בבתי שיריו המתמשכים כיד המליצה הטובה עליו . והקהל הרב שומע, משתאה, ואם זיכרוני אינו בוגד בי אף פורץ בשאגות עידוד ובמחיאות כפיים ובצקצוקי לשון מפעם לפעם כשהדברים נראו לו במיוחד . לימים...
אל הספר