400 מודרניזם — בלי התחלה ובלי סוף ? בבחינת עוד טקסט — Fiction בלועזית — מאת ידידנו הדובר הבלתי-מהימן . גם אם נכיר בזכותו לשמש מספר-עֵד, למעלת מספֵּר כל-יודע בוודאי שמעולם לא טען . הרשו-נא, אפוא, לאותו דובר בלתי מהימן לחזור לשעה להתחבטויותיו במושג המודרניזם ולתאר באוזניכם הסבלניות את הרגשת אי-הנחת שהלכה וגברה בו ככל שהרבה לשקוד על הספרים והמילונים שבהם קיווה — כפאוסט בשעתו — למצוא מענה לספקותיו . לא זה בלבד שמענה כזה לא נמצא אלא שהקריאה גם הבהירה לו עובדה תמוהה, והיא שמבקרים וחוקרי ספרות ואמנות, ואף משוררים ואמנים הם עצמם, מגלגלים בתואר ובשם העצם כאילו ידעו הכול במה דברים אמורים . כך בביטויים שכבר הפכו לשגרת לשון : השירה המודרנית והמשורר המודרני, הספרות המודרנית, הדרמה המודרנית והמטבח המודרני . עיון קצר הורה שכוונת הרוב היא למשהו שהתחיל היכנשהו ונגמר או לא נגמר מתישהו . על ההיכן והמתי לא הייתה שום הסכמה . יש שהפנו את הרך הנולד לשלהי המאה השמונה-עשרה, ויש שדחו אותו בְּקַשׁעד מחצית המאה שאחריה . אך אם שמונה-עשרה, האם פירוש הדבר שגם ספרות ההשכלה שלנו אף היא מודרנית . לא, זאת אין איש טוען ....
אל הספר