גאולה בלי עולם או עולם בלי גאולה: על 'חיי המשוררים' לאדגר לורנס דוקטורוב

351 גאולה בלי עולם או עולם בלי גאולה עם הטרנזיסטורים הענקיים שלהם ונשים שמנפחות מסטיק מחליקות בסמוך על סקטים לבנים . זו לא אשמתה של רייצ'ל, ראלף אמר . איך אוכל לומר לה, לאשתי ניצולת השואה, כי היא מסמלת מוות ? וסשה המחמיר,שאמר לי לעקור פנימה או החוצה, עזב את אשתו מרי . קשה לי לומר שהופתעתי . בחורף שעבר אנג'ל ואני נסענו לברבדוס . אני לא בדיוק משוגע על האיים הקריביים אבל שתי הנשים חברו יחדיו — מארי ביקשה להיות לבד עם סשה כמה ימים . אבל לא היה לה שום סיכוי לגרור אותו לשם בכוחות עצמה . מה באמת מסוגל להיות אמריקאי, יהודי-אמריקאי ועם זאת אוניברסלי מזה ? נכון ש"אוניברסלי" מתייחס, במקרה זה, בעיקר למושבותיה התרבותיות של ארצות הברית אבל אלה הרי הולכות ומתרבות בקצב מפחיד . אפילו אוצר האסוציאציות שבכאן הוא זה של בוגר קולג' בעל תואר ב . א . שהוא בין השאר גם לקוח קבע של משרדי הנסיעות של שנות השבעים והשמונים המתאמרְקנות : אני מהרהר בערים שעל המים, ונציה הטחובה, והעכרוריות הקרה של תעלותיה, הדיסנילנד הראשון, אני חושב על לונדון, הנהר הרחב, הנוף האנרכי השטוח, מראם הערפילי של שמי תעשייה לבנים ; או על המבור...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד