241 פלייבוי עם זיקה לשירה הדייר, השכן ( אולי המאהב ? ) האידיאלי . ואז, לאחר שכבר הוסכם גם עניין שכר הדירה, צף ועלה — כמו איזה מום נסתר — השם . ראשד חוסיין ? הבהלה שאחזה במשכיר / ה הייתה גדולה מכדי שניתן יהיה להסוותה . וכעבור רגע, עם ההתעשתות, באו התירוצים : אחותי, בתי, אמי עומדת לשוב מחוץ לארץ, מירושלים, מטבריה . בעלי חולה, צריך ללכת לניתוח . הלוא אמרת שאתה חוזר מאוחר בלילה, צריך עוד לחשוב . אולי תצלצל בשבוע הבא . נראה . כעבור עוד "נראה" אחד, אמר לי : "אתה רואה . אין לי מקום כאן" . הצרה הייתה, שלא היה לו מקום גם בשום מקום אחר . מבחינה זו, תמיד הזכיר לי את מארק חלאסקו הפולני, שאף הוא שהה אותה תקופה בארץ . פולין, שאותה יצא מרצונו ( לראות את העולם ) , לא התירה לו לחזור . ובלי פולין, לא היה לחלאסקו "עולם" ששווה לראותו . אז באו המפלטים הידועים : נשים, סמים, אלכוהול . וראשד נהפך לאישיות פוליטית . השירים הפוליטיים ושירי המחאה נתרבו ושירי האהבה הלכו ונתמעטו . הבחור הביישן ורך הלב היה לחיה דו-רגלית, בלשונו הציורית של ראש ממשלתנו לשעבר . אבל נראה שגם עמיתיו החדשים לא סלחו לו את זכר "החיים המשוגע...
אל הספר