178 המורה לספרות חזון התנ"ך ( חזון העצמות היבשות דוקלם בכל כנס ובכל עצרת ) והדרישה לשערים פתוחים, יפי המליצה המקראית וחזון העבודה, שירת רחל ומקומה של תנועת העבודה בראש מחנה הבונים, ההתלהבות המושרת והמזומרת של "חומה ומגדל" ובניין נמל תל אביב ( "אנו בונים פה נמל, פה נמל" ) . ברצותו להוכיח על פניו תלמיד שלא ידע לפתור משוואה אלגברית פשוטה, לא היה המורה מתייחס לקוצר ידו של זה, או להתרשלותו בהכנת שיעוריו, כי אם מטיח בפניו "אבוי לנו אם כך נראה חיל החלוץ של העם היהודי בארצו המתחדשת", או "אוי לנו אם אתם האינטליגנציה שבה שמנו מבטחנו" . ועם זאת, היו אלה ימים מסעירים . אולי המסעירים הזכורים לי . כל ערב הופרחו מעל הנמל — שהיה גדוש אוניות מלחמה, משחתות וסיירות בריטיות — עשרות כדורים פורחים מהם נשתלשלו מאות מטרים של רשתות סולם : אמצעי הגנה מפני מפציצי אויב נועזים מדי . ועשרות זרקורים סרקו ובלשו בכל פאתי המפרץ ושמיו, כשהם בוצעים ורוצעים ומקווקווים את נוף הלילה הכחול באלומות האור האדירות שלהם . חיילים הודים ואוסטרלים וניו זילנדים ואנגלים שוטטו ברחובות והשתכרו בלילות "פנורמה" ו"פיקדילי", לצליליהם של "מי...
אל הספר