מקום לא מקום (פרסום ראשון)

14 מקום לא מקום מעטים יחלקו, אם ייתנו על כך את הדעת, על הקביעה שמקום הוא מעשה יצירה, מפעל אנשים יוצרים, החל בבנאים, ובאדריכלים, וכלה במלכים, מדינאים, עמים או סתם במי שנקברו במקום כלשהו וכך העניקו לו מרוחם . בלעדי אלה, לא היה מקום בא לעולם . כלומר, לפנינו הבחנה אנושית, "קטגוריה" כמו חלל או זמן . מקום קיים רק בתודעת האדם . אף כי ניתן כמובן לחלוק על כך ולומר שהכלב המותיר את ריחו המיוחד סביב תחומו "שלו", או הנשר הזקוק ל"מרחב מחיה" של כעשרים קילומטרים רבועים, אף הם מגדירים לעצמם טריטוריה . אבל לא מקום בהוראה זו שאנחנו מתכוונים לדבר בה . ונניח לשאלה אם טריטוריה ומקום מושגים נרדפים הם . אין תחושה טבעית יותר לאדם בן בית, יליד או תושב מקום מסוים שהוא קשור אליו בזיכרונות ובתקוות, שעליו נאבק או אף נלחם, שבו רכש לעצמו חלקה או נחלה, אם דירה, משק או ארמון, מלחוש עצמו "במקומו", במקום האחד והיחיד שבעולם שהוא רואה בו את מקומו שלו, ביתו, מולדתו . זאת, גם וכאשר הוא נאלץ להיעדר ממנו שנים רבות, כאותו אודיסאוס האגדי, ולשוב או שלא לשוב אליו ביום מן הימים . יתרה מזו, דומה שלפסגת חידודו של מקום כמקום, בהוראת ב...  אל הספר