פרק שנים-עשר: שחרורם של המנהיגים והפעילים הציונים שנאסרו ונשפטו בשנים 1949 – 1956 וקבלתה של רומניה כחברה באו"ם

210 ההדדי בין המדינות המשתתפות . זו הייתה הפגישה הראשונה של מנהיגי ברית המועצות ומעצמות המערב מאז ועידת פוטסדם, עשר שנים קודם לכן . חשיבותה הייתה רבה במיוחד בעקבות הצלחתם של שני המחנות לפתח פצצת מימן, שעוצמתה הייתה חזקה פי 1,000 מהפצצה הגרעינית שהשמידה את העיר הירושימה ביפן ב- 1945 . בנאום חגיגי לאחר בחירתו, הצהיר הנשיא אייזנהאואר : "נראה שהמדע מוכן להעניק לנו, בתור מתנה סופית, את היכולת למחוק את החיים האנושיים מעל כוכב הלכת הזה" . בצד הסובייטי התבטא באותה רוח ראש הממשלה גאורגי מלנקוב במארס 1954 : "מלחמה עולמית חדשה . . . עם כלי נשק מודרניים, משמעותה סוף התרבות האנושית" . אף על פי שהמפגש לא הביא להסכם ממשי, הוא הסתיים ברוח אופטימית : נקבעו הנחיות למפגש של שרי החוץ של ארבע המדינות המשתתפות, שהיה אמור היה להתקיים מאוחר יותר באותה השנה . חרושצ'וב כתב בזיכרונותיו כשחזר מז'נבה מעודד, "מתוך הבנה שאויבינו מפחדים, כנראה 647 כמו שאנחנו מפחדים מהם" . במישור הפנים-ארצי — ניתוח מצבה של רומניה בתקופה שלאחר מותו . 2 של סטאלין והשינויים שיזם חרושצ'וב במדיניותה של ברית המועצות מצביעים על כך שרומניה, ב...  אל הספר
אוריון הוצאה לאור