ה. סוף תקופה – עזיבתו של הציר רובין את רומניה

149 הדיפלומטים המערביים בבוקרשט, שעקבו מקרוב אחרי מאבקה של ישראל למען העלייה ויחסיה המתוחים עם רומניה, הגיבו בתמיהה על עזיבתו הצפויה של רובין . הציר עצמו ניסה להמעיט מחשיבותה של עזיבתו, בטענה כי מי שיבוא במקומו ימשיך את מפעלו והוא ממילא לא התכוון להישאר בתפקיד יותר משנה . לדבריו, מה שהאיץ את קבלת ההחלטה היה יחסה העוין של רומניה כלפי ישראל . מעניין לציין, כי מבין הדיפלומטים המערביים שהיו מקורבים לרובין, היו אלה הצרפתים שראו בעזיבתו סימן למשבר דיפלומטי 494 בשעה שהבריטים, שעקבו בדריכות אחרי ועקבו בדאגה אחרי ההתפתחויות, פעילותה של ישראל למען עלייה מרומניה, העריכו שהמצב מעיד על כישלונה של מדינת ישראל, כבר בשנת קיומה הראשונה — אי ההצלחה באה לידי ביטוי בחוסר יכולת של מדינת ישראל לשכנע את מדינות הגוש המזרחי, ובפרט את הקרמלין, בכנות עמדתה הניטרלית, שעליה הצהירה מאז הקמתה, וכמו כן, אי - הצלחתה בשכנוע השלטון הקומוניסטי ברומניה, שהסתמך על עזרתם של יהודי 495 רומניה בבניית הסוציאליזם, להתיר להם לצאת לישראל . במצב של יחסים מתוחים בין שתי המדינות, עם תעמולה מאיימת של רומניה נגד מדינת ישראל ומנהיגיה, מ...  אל הספר