37 מעמדם וביטחונם העצמי של היהודים במפלגה התערערו שוב ב- ,1952 כשהטיהורים הגיעו להנהגת המפלגה ושרת החוץ אנה פאוקר, שנחשבה לאישיות הבכירה במפלגה, הואשמה בסטיות אידיאולוגיות ובכישלון הרפורמה 84 פאוקר אומנם לא הועמדה לדין, כפי שנעשה בחקלאות, שעליה הייתה ממונה . לוואסילה לוקה ולטאוהרי ג'אורג'סקו, שהואשמו בסטיות דומות, הוגדרו כאויבי העם ונידונו למאסר עולם, אבל סילוקה מכל תפקידיה במפלגה ובשלטון והאשמתה בסטיות ימניות שגרמו לכל כישלונותיה של המפלגה עד אז שימשו אזהרה נוספת ואיום לגבי יהודים אחרים בעמדות בכירות . אף על פי שפאוקר התרחקה מכבר משורשיה ומסביבתה היהודית, ההאשמות נגדה והרחקתה מכל פעילות הוציאו אל פני השטח רגשות אנטישמיים נסתרים או רדומים והוכיחו ליהודים שגם המפלגה הקומוניסטית איננה מקום בטוח עבורם . משום כך, גם אם הם קומוניסטים, יישארו היהודים תמיד נטע זר המשרת אינטרסים זרים 85 תחושה זו התחזקה לאחר משפט סלנסקי בצ'כוסלובקיה בעיני הרומנים . וההאשמות נגד הרופאים היהודים במוסקבה . אירועים אלה נתנו לגיטימציה לאנטישמיות, שמקורה היה הפעם בקרמלין . עם זאת, ברוב המקרים אין להצביע על מדיניות אנ...
אל הספר