181 חכמים - מנהיגות עממית או אליטה סגורה ומתבדלת בעקבותיו ופסלו אף הם שימוש במקורות החכמים ככאלה המאפשרים לעמוד על 3 מידת מעורבותם ועל מנהיגותם את החברה היהודית בתקופה הנדונה . דן רבות במעמדם של חכמים בקרב האוכלוסייה היהודית במאה 4 שעיה כהן השנייה לספירה, והוא שולל את התפיסה כי הם היו מנהיגיה . לטענתו, חכמים התנהלו באופן מתבדל, לא היו מחוברים אל המוני העם, וסמכותם לא הייתה מקובלת עליהם . הם לא הורו לעם הלכות ושמרו את הידע שרכשו לעצמם . סמכותם השיפוטית הייתה מצומצמת לנושאים ספורים, ובתחום המשפט האזרחי יהודים פנו לשפיטת חכמים לעתים נדירות, כאשר לרוב פניותיהם היו לבתי דין שבהם כיהנו דיינים שלא השתייכו לשכבת החכמים . לשיטתו, סמכות 5 עירוניים, החכמים הייתה תלויה בסטטוס החברתי, בכושר השכנוע, בכריזמה ובאישיות שלהם יותר מאשר במעמדם הממסדי או הביורוקרטי, ורק בתקופתו של רבי יהודה הנשיא קיבל מעמד החכמים סמכות מקיפה על כל שטחי החיים היהודיים . 6 לעומתו סבור שפירא כי החכמים לא היו קבוצה שולית ומבודדת, אלא קבוצה בעלת מעמד מרכזי בחברה היהודית בת זמנם . הציע דרך ביניים, תוך בחינה של מונחים המציינים קב...
אל הספר