107 רבן שמעון בן גמליאל - מנהיגות רכה ידוע כי מתקופת הנציבים הרומיים, בתחילת המאה הראשונה לספירה, פסקה הסנהדרין מלעסוק בדיני נפשות . המשנה מביאה את דעת חכמים לגבי עיסוק הסנהדרין בדיני נפשות קודם לתקופה זו . במסגרת הדיון התיאורטי מובאת ההרתעה בעצם גזירת עונש מוות על רוצחים . דעת רשב"ג כי אין לוותר על סיכוי עולה השאלה מדוע הוא עושה זאת, שהרי את שידעו חכמים לגבי העמידה על כל מן הסנהדריןדיני החקירה, העדות, ההתראה וההוכחה כגורמים שימנעו למעשה 42 מלגזור דין מוות, בוודאי ידע גם הוא . דומה כי דבריו אלה של רשב"ג נאמרו בשנים הראשונות לבואו לאושא, ייתכן שבמסגרת ניסיונו לבסס את מנהיגותו בקרב חכמים בקשר לסמכויות בתי הדין . רשב"ג יודע כי אין הוא בעל אישיות תקיפה וסמכותית, וכי סמכותו ההלכתית גם אינה מבוססת על בסיס מוצק כפי שהיו ידיעותיהם של החכמים, אשר כאמור כבר פועלים תקופת מה לפניו ומנסים לשקם את החיים הדתיים לאחר מרד בר כוכבא . לפיכך מפגין הוא דעה - לכאורה קיצונית - המנוגדת לדעת רבי עקיבא ורבי טרפון, מה גם שיש היגיון בדבריו . מצד שני, הוא יודע כי אין כל משמעות מעשית לדעתו זו, ואף אין אפשרות להעמיד...
אל הספר