בין רבן גמליאל וחכמים - יחסי מנהיג ומונהגים

52 רועה עדרו תלמידיו כי על אף הפטור : 'חתן אם רצה לקרות קריאת שמע בלילה הראשון, 103 קורא' . מקור אחר מלמד על הקלה שנהג בה רבן גמליאל עם עצמו עת רחץ בהיותו באבל על מות אשתו, בתרצו זאת בחולשת גופו : 'רחץ לילה הראשון שמתה אשתו . אמרו לו תלמידיו לא למדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ, אמר להם איני כשאר כל 104 אדם, אסטניס אני' ) שם, ב ו ( . במקור זה לא מנסה רבן גמליאל לשמש כמורה וכמדריך, וכמנהיג הוא מודה בחולשתו . הסבר אפשרי לכך ניתן לראות בדברי ובר, כי משמעת וציות של מונהגים כלפי מנהיג המחזיק בסמכות מסורתית, נובעים מנאמנות אישית כלפיו ולא מחקיקה . כלומר, רבן גמליאל יודע כי הכנות שהפגין בקרב תלמידיו - מונהגיו בהודאתו בחולשתו זו, לא תגרום לערעור סמכותו ואולי אף תעצים את רמתו המוסרית בעיניהם כאיש אמת, וממילא לא תחליש את ציותם של התלמידים לכלל ההלכתי שבו הקל עם עצמו . ביטוי אחר להיות רבן גמליאל דמות מוסרית, המבקשת להדריך ולהשפיע על מונהגיו, מצוי ביחסו כלפי טבי עבדו . המקור במשנה מספר כי 'וכשמת טבי עבדו קבל עליו תנחומין . אמרו לו תלמידיו לא למדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על 105 העבדים, אמר להם אין ט...  אל הספר