35 |פרק ב' : עלייתן וקריאתן של נשים לתורה בציבור מקריאת הברייתא ניכר כי יש בה שתי שכבות נפרדות ( "הכל עולים", "אבל" ) , המנוגדות זו לזו במידת מה . מבחינה עקרונית יכול כל אחד לעלות לתורה, כולל אשה . והעלייה היתה כרוכה בקריאה באותם ימים . נראה שזה במאה השלישית - בזמן כלשהו, לפני ש"אמרו חכמים"היה המצב ההלכתי מה שאמרו . ומה אמרו אז חכמים ? שראוי שאשה – לספירה, לכל המאוחר א תעשה כן . הטעם המוצמד לדברי חכמים, "מפני כבוד הציבור", מעמידל את דבריהם כקביעה מותנית : דהיינו, אילולא היתה בעיה של כבוד הציבור, היתה ההלכה נותרת כעיקרה, כלומר נשים היו יכולות לעלות לתורה 65 ולקרוא בה . מגילהענין זה בהיר עוד יותר מניסוחה של התוספתא המקבילה ( תוספתא ) : 653ג, יא, מהד' ליברמן, תשכ"ו, עמ' והכל עולין למניין שבעה, אפי' אשה, אפי' קטן . אין מביאין את האשה לקרות לרבים . כלומר, הדין המקורי, נותר על מכונו, והתוספת היחידה היא ההסתייגות מהבאה יזומה של אשה לקרוא לרבים . הביטוי "כבוד הציבור" אינו נזכר הבין את התוספתא הגאון ר' דוד פרדו, בפירושו לתוספתאכלל . כך גם , ד"צ ירושלים 1776 ( חסדי דוד על תוספתא מגילה, דף קו ע"ד...
אל הספר