23 |פרק א' : נשים במשרות רבניות הוא מיישב ( ממשנה והוריות א' ד' ) שאין גר רשאי לשמש בתפקידים כאלו ! זאת באומרו שהם עצמם לא היו גרים, כי אם אולי בנים לאב שאינו יהודי אף על פי כן, החיד"א ( בברכי יוסף"קהל גרים" ) . - ולאם יהודייה ( כלומר מ תל"ג הרב - משפט ז' ו' ) , מצטט את דבריו של ר' חיים בנבנשתי [ שס"גחושן הואהראשי של סמירנא ] בכנסת הגדולה, שמיישב קושי זה באופן שונה . כי לקבלת האדם יש תוקף משפטי " דשמעיה - טוען כי "קבלה מהניא" ואבטליון . . . כל שקבלוהו עליהם הקהל ומרוצים במינויו יכול לדון אפילו שררה וכפיה, כן נ"ל . "במילי ד [ אלו דברי הכנסת הגדולה, אמנם החיד"א שם דחה את דברי הכנסת הגדולה, וכתב : "ותצא דינ'א דמי שאביו מישראל ואמו מעכו"ם ונתגייר לא מצו הקהל לקבלו למילי דשררה וכפיה, דמקרב אחיך בעינן, ואין זה מקרב מודים דאם אינואחיך, וכדעת ההוא זוגא דרבנן שהביא הרב, דשניהם מקרב אחיך לא אריך למנוייה כי ישתרר על ישראל . כן נראה לי" . ] יש בכך דמיון למקרים של בוררות, שהרי ישנו חוזה הסכמה לפיו על וכאשר גורם סמכות נודעהקהילה לקבל את פסיקות הממונה על ידה . 33 ומקובל ממנה אדם לתפקיד הנהגתי מסוג זה...
אל הספר