עתירות משפטיות לאורך השנים

74 | של מי הילד הזה ? יחסי הורים עם בתי הספר של ילדיהם אותם על מעשיהם והשמיע ביקורת על הרשות המקומית במגדיאל על שלא אפשרה לילדה ללמוד ברשות אחרת . בית המשפט קבע ש"זכותם של ההורים לתת לבניהם חינוך טוב ככל האפשר, ואם למען מטרה זו הם מביאים את הקרבן לשלוח את בתם לתחום השיפוט של עירייה שבה נמצא לטעמם מוסד חינוכי טוב יותר מאשר בתחום מגוריהם, אין סיבה לפרש את החוק פירוש מצמצם" . פסיקה זו התקבלה על אף טענתה של עיריית מגדיאל שהאמצעים שנקטה המשפחה הם "מלאכותיים ונעשו בכוונה מכוונת" ( כלומר שקריים, כנראה ) כדי להעבירה לבית ספר אחר . בדומה למדינות רבות בעולם המערבי, חירות הפרט הייתה בעיני בית המשפט העליון ערך מועדף, המשקף את המוסכמה החברתית המציבה אותו לפני ערך השוויון ( גולדשטיין ולדרר, 1994 ) . נימוק נוסף להעדפת הערך של חירות הפרט על פני ערך השוויון נגזר כנראה גם מהמדיניות הסוציאליסטית והביטחונית שאפיינה את השנים הראשונות להקמת המדינה . בעקבות מדיניות זו לקח על עצמו בית המשפט העליון את המשימה להוות משקל נגד לרשות המבצעת - שגילתה מעורבות רבה בחיי האזרח - ולהגן על חופש הפרט . פרשנותו מרחיקת הלכת ...  אל הספר
מכון מופ"ת