156 | שיר של חסד הה"ח [ = הה' החסדים ] [ . . . ] וז"ס [ = וזה סוד ] וילקט יוסף את כל הכסף, כי 155 שהוא ארץ יוסף הוא המלקט כל החסדים, שהוא כסף, היורדין בגרון 156 מצרים . קטע זה מבסס את מעמדו היציב של יוסף / יסוד, המוסיף לתפקד בעקיבות כערוץ לזרימת החסדים, יהיו אשר יהיו התנודות במצבו בתחום האלוהות . רעיון דומה מופיע אצל ר' נחמן בתיאור ירידותיו של הצדיק האמתי לקיום רגיל ב"קטנות" : "כי לפעמים הצדיק האמת הוא איש פשוט ממש [ . . . ] שמתנהג עצמו בדרכי הפשיטות, ואינו מגלה שום תורה, ועוסק בשיחת חלין וכיוצא 157 אפילו במעמדו הנחות לכאורה, הצדיק הוא "איש פשוט גדול" המקבל [ . . . ] " . את חיותו היישר מחסדו של אלוהים, בעוד שאר האנשים הפשוטים תלויים בו לצורך חיותם : "כי קדם קבלת התורה היה העולם מתקיים רק בחסדו, כי לא היה עדין תורה ושום עשיה של מצוה, שעל ידו יתקיים העולם, והיה עקר קיום העולם על ידי חסדו לבד . והצדיק בעת פשיטותו, בשעה שבודל מן התורה, הוא 158 מקבל חיות מבחינה זו . [ . . . ] וממנו מקבלין חיות כל הפשוטים הנ"ל" . בתורה לא בל"מ קמא ר' נחמן קושר את המונח "כסף" בחסדים, בכיסופים 159 ומעמיד את כל...
אל הספר