דוד היודע נגן וכינורו

92 | שיר של חסד ברכות, העוסקת בתפילה, והנושא המוצג בתחילת הפרק הוא שאלת הזמן 97 בגמרא הפולחן שהתבצע בבית המדויק בערבים שיש לקרוא בו קריאת שמע . המקדש נקשר עם התפילה, והתפילה מוגדרת "עבודה שבלב" המחליפה מעתה 98 את מקום עבודת הקרבנות . שורש המילה "קרבן" ( קר"ב ) מלמד על משמעותה, שכן מטרת הקרבת הקרבנות הייתה לקרב את האדם אל האלוהים . ואולם משחרב הבית, ונבצר מן העם להמשיך בפולחנו, הוענק תפקיד זה לתפילה . דיוני חז"ל במהותה של התפילה, בעתים שיש לקבוע לכל אחת מתפילות היום ובאופי הַקשר הנרקם בין האדם לאל, הם הרקע לאגדת כינור דוד . וזו לשון התלמוד הבבלי : "דאמר רב אחא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא כנור היה תלוי למעלה ממטתו של דוד וכיון שהגיע חצות לילה בא רוח צפונית 99 ונושבת בו ומנגן מאליו מיד היה עומד ועוסק בתורה עד שעלה עמוד השחר" . בתלמוד הירושלמי גרסת האגדה כוללת שני תיאורים לאירועי הלילה : [ א ] ומה היה דוד עושה ? ר׳ פינחס בשם ר׳ אלעזר בר׳ מנחם : היה נוטל 100 ועומד בחצי הלילה ומנגן בהם כדי נבל וכינור ונותנו מראשותיו, שישמעו חבירי תורה . ומה היו חבירי תורה אומרים ? ומה אם דוד המלך 101 עוסק ב...  אל הספר
מוסד ביאליק