ב. נקודה כמרכז

54 | שיר של חסד 126 נקודת הראשית, שהיא רמז לספירת חכמה, המציינת את תחילת האצילות, לבין נקודת המרכז של העולם הגשמי, המציינת את השלמת התהליך : "כי הקדוש ברוך הוא צמצם את אלקותו בצמצומים רבים ושונים, מראשית המחשבה עד 127 במונחים לוריאניים,נקדת המרכז של עולם הגשמי, ששם מדור הקליפות" . כדי לאפשר לאדם להגיע אליו צמצם האל ברחמנותו את אלוהותו, מן האין- 128 ואף שבעולם הגשמי האל מלובש סוף אל מרכזו של העולם הסופי והגשמי, 129 האל מגלה עצמו במלבושים חיצוניים רבים, בכל זאת יכול אדם להשיגו . לבני אדם באמצעות מסרים אישיים שהוא שולח אליהם — רמזים הנחשפים 130 כאשר אדם נענה לרמזים האלוהייםבפניהם בצורת מחשבה, דיבור או מעשה . הקוראים אליו מעומקו של עולם החומר ומגיב אליהם, הוא יכול להתעלות 131 בקדוּשה, ואפילו בעודו עסוק בענייני דעלמא . מזווית ראייתו הלוריאנית של ר' נחמן, נקודת הראשית ונקודת המרכז של העולם הגשמי מצביעות על שני קטבים המרוחקים זה מזה . ואף על פי שר' נחמן מלמד כי אפשר לגלות את הקדוּשה אפילו בלב העולם החומרי, בכל זאת הוא מזהיר כי זהו מקום הרה סכנות, והקדוּשה הנחשפת בו היא קדוּשה מסוג נמוך, 132 ב...  אל הספר
מוסד ביאליק