מבוא

18 | שיר של חסד 9 זולת תקיעה בשופר בימים הנוראים . למרות האיסור, המוזיקה בשבתות ובחגים, 10 מוזיקה לא חדלה . קריאת התורה בטעמים נמשכה בלא הפסק מאז נוסדה ; אינסטרומנטלית שולבה לימים בחגיגות בעלות תוכן דתי — כגון חתונות או הכנסה של ספרי תורה חדשים לבתי הכנסת — ומוזיקאים יהודים מקצועיים חברו 11 המוזיקה היהודית התפתחה בכל יחדיו להרכבים שונים כדי למלא פונקציה זו . מיני כיוונים בעקבות חדירתם של אלמנטים מן התרבויות המארחות ובעקבות אימוץ מסורות עממיות נפוצות . משהפך בית הכנסת למרכז העבודה הדתית, למקום שבו עבודת הקרבנות הומרה בתפילה, ורבנים החליפו את הכוהנים בתור מנהיגי הקהל, עבר תפקידם המוזיקלי של הלוויים אל שליחי הציבור, ואחר כך אל בעל התפילה המקצועי 12 על כל פנים, אף שבית — החזן, שבשירתו הנהיג את פרקי התפילה בציבור . המקדש חרב, האידאה של מקדש, כוהנים, לוויים ונגינתם לא נעלמה לחלוטין, אלא הועתקה אל המישור השמימי בכתבי חז״ל, ומעל הכול, בכתבים המיסטיים 13 בכתבים אלה שירתם של מלאכי הקדומים של ספרות ההיכלות והמרכבה . השרת ברקיע מתוארת תיאור חי המשקף את פולחן המקדש, ובמובן מסוים גם ממשיך אותו, אף ש...  אל הספר
מוסד ביאליק