החזרה לארון הספרים היהודי כמקור לגיבוש זהות יהודית־קיבוצית: דורות מכים על ׳חטא׳ קפיצת הדרך מהתנ״ך לפלמ״ח

3 | אלון גן מאמר זה מבקש לבחון את יחסן של יחידות דוריות בחצר המשק הקיבוצי כלפי זהותן היהודית . בתוך כך הוא מבקש להצביע על תהליך הדרגתי שהחל מראשית שנות השישים, של ״דהיית צבעי הדגל״ ודעיכת הזהות העברית-הצברית ופנייה מחודשת אל ״ארון הספרים היהודי״ כמקור רוחני לגיבוש זהות סדוקה . ״לידה מחדש״ – היומרה למחוק את העבר היהודי תִלי תִלים של מחקרים עסקו בשלילת הגולה כאתוס המעצב המרכזי של המהפכה הציונית בכלל והמהפכה הקיבוצית בפרט . שלילת הגולה, ובעיקר שלילת המאפיינים של היהודי 3 הגלותי, טופחה על ידי חלוצי תנועת העבודה כסדן המעניק לגיטימציה למהפכה הציונית . כלל ידוע הוא שעיצוב זהות בתקופה מהפכנית נעשה באמצעות מהלך דיכוטומי המבקש לבצע פעולת מלקחיים כפולה : להשחיר את המציאות שבה מבקשים למרוד ולהאדיר את הזהות האלטרנטיבית שאותה יש לאמץ . היה זה ברדיצ׳בסקי שהיטיב לנסח את הכרעת הזהות הדיכוטומית הנדרשת : ״הגענו לעת שבה שני עולמות מתנגשים : היות ברדיצ׳בסקי טרח להטעין או חדלון ! להיות היהודים האחרונים או עברים ראשונים . ״ את ההכרעה הנדרשת במלוא כובד משקלה ההמלטי ( ״להיות או לא להיות״ ) : מדובר ב״עולמות מתנ...  אל הספר