28 | מוקי צור החילוני בתרגומו הלועזי הוא פרופאני, מנתץ מקדשים וסקולארי, בן הזמן . החילוניות – כמנתצת מזבחות, הייתה מושג שגילו פאגאנים רומיים במפגשם עם הדת הנוצרית הצעירה שבעטה במקדשי האלילים . אברהם אבינו המנתץ את האלילים ואת מקדשיהם, היה אולי בעיניו של תרח אביו חילוני קנאי, פרופאני . מצד שני, הצד הסקולארי שבחילוניות – התרת הקשר המשעבד לעבר, המודעוּת והאחריות להווה, הצורך לבקר פנטזיות, מתגלה לא פעם דווקא אצל אנשים המזדהים כדתיים . סבך זה של מושגים מסבך את הפולמוס בין דתיים וחילוניים יהודים שחשים בקשר היסטורי גורלי ביניהם . אם הם רוצים לשמור על קשר הם חייבים להיזדקק לשפה מערפלת . הרב קוק מגדיר את החלוצים החילוניים כצאצאים של חירם מלך צור שדאג להביא את העץ למקדש שלמה ולא הצהיר על קבלת עול מצוות . בכך ביקש הרב קוק לתת לגיטימציה לחלוץ כיהודי, אף שקביעה זו יכולה להתפרש דווקא כביטוי לתחושת עליונות . תפיסתו מקבילה לתפיסתו של חלוץ חילוני שהעניק פסק זמן ליהודי החרד עד שהסוציולוגיה וההיסטוריה יידעו אותו כי אין לו עוד צורך להיזדקק לחומרים ששימרו את העם היהודי בזמן גלותו . החילוני הבטיח לחרד שעם ס...
אל הספר