544 על ארבעה היסטוריונים הקטגוריות התפיסתיות שלו . טענתו של מנהיים הייתה שהחשיבה איננה אוטונומית, הרעיונות אינם מתפתחים מתוך עצמם, אלא הם קשורי-הוויה ( seinsverbunden ) , עונים על צרכי הקבוצה שאליה משתייכים בעלי הרעיונות, ומיקומו החברתי של אדם — מעמדי, דורי או מפלגתי — משפיע אפוא על אופן חשיבתו . כך למשל מבחין מנהיים בין חשיבה היסטורית האופיינית לשמרן לבין זו המאפיינת את שוחר השינוי . השמרן נוטה לראות את ההיסטוריה במונחים של קטגוריות מורפולוגיות, לעמוד על חד-פעמיותן של תצורות היסטוריות ועל יציבותו של הסדר החברתי, ולא להדגיש את בעייתיותו . הוא גם אינו נתפס לעיון היסטורי תיאורטי כל עוד אין הסדר החברתי מותקף . שוחר השינוי, לעומת זאת, נוטה לאמץ גישה אנליטית להיסטוריה, מדגיש את אי-יציבותו של הסדר החברתי ומנסה לאתר את יסודותיו על מנת לארגנם מחדש . קיימת בכתביו של מנהיים תנודה לגבי מידת נחרצותה של השפעת מיקומו החברתי של אדם על דרך חשיבתו . יש שהוא מניח שגורמים חברתיים קובעים במישרין את צורות החשיבה ויש שהוא מדבר על ההסתברות שמיקום חברתי יקבע אותן . הקשר בין תפיסתו של מנהיים לזו של מרקס גלוי ל...
אל הספר