524 על ארבעה היסטוריונים תמונה עזה זו רישומה ניכר בכל מה שנכתב מאז על מארק בלוך, ונראה שגם העניין המחודש באיש וביצירתו, ההולך ולובש בשנים האחרונות ממדים של פולחן, יש לתלותו גם ברצון להבין את ההיסטוריון-המרטיר הזה, שהקריירה המזהירה שלו נגדעה ככה באִבָּה . מה זיקתה של תמונה אחרונה זו לקודמותיה ? ובראייה רחבה יותר : באיזו מידה מתבארת מקוריותו הסוחפת של בלוך, אחד ההיסטוריונים החדשנים ביותר של זמנו, מתוך החוויות הקיומיות שלו ? בלוך קרא, נכון יותר — הטיף, להיסטוריונים לעסוק בבעיות : “אחדוּת המקום אינה 2 השאלות שעל ההיסטוריון להציגאלא אי-סדר . רק אחדוּת הבעיה יוצרת מוקד" . מתוך התמודדות עם הבעיה שלפניו הן שראוי להן להכתיב את גבולות החקירה בזמן ובמרחב, ועל כן אין להתחשב בחלוקה המסורתית לשלוש תקופות או להפריד בין עבר להווה, אין להיעצר בגבולות מִנהליים או לאומיים, גם אין להסתגר באחת מן התת-התמחויות של המקצוע, וזאת כדי שלא תֹאבד היכולת לעמוד על הקשרים שבין תופעות קונקרטיות . אדרבה, על ההיסטוריון להיעזר במקצועות אחרים ( כלכלה, אתנולוגיה, גאוגרפיה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה, בלשנות, תולדות הספרות והאמ...
אל הספר