384 לקורות היהודים וארץ – ישראל בימי – הביניים הקאנוני שקישר את הקטע הקאנוניסטי הרלוונטי עם שרפת התלמוד ; ואולם, משום שעשה שימוש בטקסט מאוחר ופגום, לקה דיונו בחסר . בדונו בנימוקים שהקאנוניסטים גייסו כדי לתמוך בטענתו של אינוצנטיוס הרביעי שהאפיפיור הינו שליט העולם כולו, כתב אולמן : הענשת היהודים שימשה דוגמה נוספת לסמכותו של האפיפיור על לא-נוצרים . כל אימת שהיהודים פגעו ב"חוק", כלומר בברית החדשה, ובמיוחד כשהם עברו על כללי המוסר הנוצרי, הם הוכפפו באורח לגיטימי לשיפוטו של האפיפיור . העבֵרה הראשית הייתה פשע המינות — ומחבריהם של מספר כתבים יהודיים, כך קבע אינוצנטיוס הרביעי, התחייבו בו . לפיכך הורו אפיפיורים אחדים על שרפת ספרים כאלה, כמו התלמוד, וציוו להעניש את מי שחיברום או הפיצו עקרונותיהם . אולמן הציג את הפירוש על הדֶקרֶטאלים מאת פראנצֶ'סקו זברלה ( Zabarella ) , הקאנוניסט איש פאדובה שמילא תפקיד מרכזי בוועידת קונסטאנץ, כאחד הטקסטים המביעים 2 אך למעשה זו עמדתו של אינוצנטיוס הרביעי כפי שהיא מופיעה בכמהעמדה זאת . מהדורות דפוס של חיבורו Apparatus super quinque libros Decretalium : Item iudeos po...
אל הספר