לתולדות היישוב היהודי בארץ-ישראל בימי הביניים 181 3 אשר פותח במלים : “בדרי עכובשנת 1958 פרסם חיים שירמן קטע-שיר מן הגניזה 4 . . . . . . . . . / וקהל חצרים נידד / השסה / ואנשי צור ה . . [ לה ] / נוי אשקלון שדד / ובני במכה נחל [ ה ] " . הצורר אשר עשה כל אלה, לעג ליהודים ועוררם לזעוק לאלוהיהם, תוך שהוא מגביר עליהם את לחצו . תחינת העם נשמעה, והישועה באה בחודש מרחשוון : “הנבל המנובל", אשר ניסה לברוח, נתפס והושם בכבלים . מבט חטוף בסוף הקטע שפורסם בידי אסף, ובראשיתו של הקטע שפוענח על-ידי שירמן, יש בו כדי לגלות מיד, כי לפנינו שתי העתקות של יצירה אחת, העוסקת בתלאות שבאו על יהודי מצרים וארץ-ישראל . לאחר תיאור מעלליהם של שני השוטנים, מוסר המחבר תחילה על סופו של הצורר שפעל במצרים, ועומד אחר-כך על גורל חברו שבארץ-ישראל ; הן במצרים הן בארץ-ישראל באה הגאולה שעה שהגיעו מים עד נפש . לפנינו אפוא “מגילת שני השוטנים", המצטרפת לשורת המגילות המתארות התרחשויות היסטוריות : מגילת אחימעץ, מגילת מצרים, מגילת אביתר, מגילת עובדיה הגר . מהו זמנו של המעשה שמגילה זו עוסקת בו ? שירמן, שרק סופה של המגילה היה בידיו, שי...
אל הספר