9. אימתי עקרה ישיבת ארץ־ישראל מטבריה?

152 לקורות היהודים וארץ – ישראל בימי – הביניים שהישיבה שכנה אז כנראה ברמלה, לאחר שעקרה מירושלים בגלל התחזקותם של 3 בשנת 1929 אימץ שמחה אסף את עמדתו של מאן, אף כי הזכיר גםהקראים בעיר . 4 לפיכך, הטענה שהישיבה שכנה עדיין בטבריה בשנתאת השערתו של בארנשטיין . 922 רחוקה מלהיות בחזקת ודאי . ההשערה הנוכחית על עקירתה של הישיבה מטבריה ממוקדת בצמח, המופיע ברשימה קראית שמאן פרסמה בשנת 1935 כ"צמח הנשיא וראש הישיבה", נינו של ענן בן דוד . על פי רשימה זאת, התייחש צמח על משפחת ראשי הגולה שבבבל אשר 5 והנה, ברשימה רבנית ששרגא אברמסון גילה ב- 1965 וגילטענו למוצא מבית דוד . ההדירה מחדש ב- 1975 וב- ,1983 צמח מוצג כ"הנשיא וראש ישיבה והוא מב [ ני ] רבנן", ונאמר עליו כי "נהג גאונות" במשך 31 שנה . ואולם, בניו "נדחו", ובכן לא ירשו את משרתו, ואת מקומו של צמח תפס אהרן בן משה בן מאיר, אשר שימש גאון במשך 17 שנה . אחריו בא יצחק גאון, שמילא את התפקיד במשך שנתיים בלבד . אהרן בן משה בן מאיר היה כנראה אביו של מאיר גאון וסבו של אהרן בן מאיר גאון . מאיר ובנו אהרן בן מאיר נהגו גאונות אחרי יצחק גאון במשך 14 שנה ומילאו תפקידי ...  אל הספר
מוסד ביאליק