134 לקורות היהודים וארץ – ישראל בימי – הביניים זדוק, ואחרי שהרתה לו, קנה אותה מידי אדונה . קרוביו וחבריו השומרונים של אבנא זעמו על מעשהו וזממו להרוג אותו ואת השפחה גם יחד . משלמד אבנא על המזימה, נמלט עם נערתו באישון ליל לחיספין ומצא מקלט בביתו של הכומר המקומי, מרטור ( = מרטיריוס ) . בני הזוג שהו שם שנתיים, נטבלו בסתר לנצרות וקיבלו את השמות תאונוס ומרים . היות והכומר מרטיריוס היה בן-דודו של גנד ( = גינאדיוס ) , מושל טבריה והסביבה באותה העת, לא העזו השומרונים לפגוע בו . כאשר ילדה שנדה-מרים בן, נתן לו מרטיריוס את השם מוסכי ( = מוסכיון ) . מרטיריוס העניק לתאונוס ולמרים חלקת-אדמה שהייתה שייכת לכנסייה ושנמצאה בסמוך למקום מושבו . כעבור תשע שנים מת אבנא-תאונוס ממחלת המיֶימת, לאחר שמינה את מרטיריוס לאפוטרופוס על ילדיו . שנה לאחר-מכן נפלה שנדה-מרים מעץ-רימון ומתה, ואילו בתה הלכה לעולמה עקב כוויות קשות . מרטיריוס הכניס את מוסכיון ואת אחיו הצעיר למנזר, ושם שונה שמו של מוסכיון למקסימוס . מאוחר יותר מת אחיו של 3 מקסימוס, ואילו מרטיריוס מחיספין כתב חיבור על קורותיהם של מקסימוס ואביו . 4 המִמצא הארכיא...
אל הספר