פרק שני : פעולות דיבור ותורת הספרות 15׀ אבקש להתוות רצף שההתחלה שלו היא בתיאוריית הספרות של ׀ בכטין, וההמשך שלו הוא באוסטין, קריסטבה ובאטלר במקרה זה . יהיו לניתוח התיאורטי הזה עוד השלכות גם בנוגע לעברית, הוגת האור המקראי, ולייחוסים המיוחדים שלה כשפת קודש . כמו כן אבקש למקם את הפילוסופיה הזאת גם בתוך קריאה חדשה של הספרות היהודית, אנסה לבסס לה כרונוטופיות משלה ולמקד אותה בתוך דיונים פואטיים חדשים . בסיום המהלך אקשר את כיוון המחשבה הזה, של ייצוג האדם האינסטרומנטלי באמצעות פעולות הדיבור, עם הפילוסופיה הדיאלוגית היהודית-הגרמנית, ואחר כך הצרפתית, שהתגבשה במאה העשרים . ג״ל אוסטין ייסד את הפילוסופיה של פעולות הדיבור בסדרת ההרצאות שנשא בשנות החמישים בהארוורד . הוא ראה בפעולות הדיבור מהלך שיש בו פתיחה של שער חדש להתבוננות בפילוסופיה המערבית . את המהלך הזה אקרא בעיקר באמצעות עבודתו של היליס-מילר, אחד מגדולי הפרשנים של המתודולוגיה הזאת בחקר הספרות, אשר בחן את המושג גם בעבודתם של ז׳אק דרידה ופול דה-מאן . אקרא גם את פרשנותו מן הזווית הזאת ל'המשפט', אחת העבודות היחידות שנעשו על קפקא ופעולות דיבור . א...
אל הספר