ב. לכידת לויתן והפיכתו לעבד עולם

עקבות סיפור מלחמת אל הסער בים בספרות המקרא 257 מסורת דומה, הממשילה את סחיבת תנין בחחים ללכידת מצרים : "וְנָתַתִּי חַחִים בִּלְחָיֶיךָוְהִדְבַּקְתִּי דְגַת יְאֹרֶיךָבְּקַשְׂקְשֹׂתֶיךָוְהַעֲלִיתִיךָמִתּוֹךְיְאֹרֶיךָוְאֵת כָּל דְּגַת יְאֹרֶיךָבְּקַשְׂקְשֹׂתֶיךָתִּדְבָּק" . בנבואה המקבילה, ביח' לב,ג, מתוארת תפיסתו ברשת : "וּפָרַשְׂתִּי עָלֶיךָאֶת רִשְׁתִּי בִּקְהַל עַמִּים רַבִּים וְהֶעֱלוּךָבְּחֶרְמִי", אך סופו שם אינו 159 להשתעבד לאל, אלא למוּת . התיאור הריאלי של ציד הלויתן ממשיך בפס' ל-לא, השואלים על ביתור הלויתן ועל בישולו, אך הוא אינו הולם את התיאור המיתי הקודם לו, בפס' כז-כח . פסוקים אלה שואלים על תחנוני הלויתן לאל, על שעבודו לאלוהי ישראל ומִשחקו עמו ( "הֲיַרְבֶּה אֵלֶיךָתַּחֲנוּנִים אִם יְדַבֵּר אֵלֶיךָרַכּוֹת . הֲיִכְרֹת בְּרִית עִמָּךְ, תִּקָּחֶנּוּ לְעֶבֶד 160 לפיכך ייתכן כי פס' כז-כחעוֹלָם . הַתְשַׂחֶק בּוֹ כַּצִּפּוֹר וְתִקְשְׁרֶנּוּ לְנַעֲרוֹתֶיךָ" ) . נוספו מאוחר יותר . היקרות נוספת של מוטיב זה מצויה בתה' קד,כו : "לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ", אשר שימר מוטיבים אחדים...  אל הספר
מוסד ביאליק