206 פרק חמישי אשר מחבריהם שימרו או עיבדו על פי צרכיהם מוטיבים מהסיפור — ומעולם לא את העלילה כולה . הממצא הישראלי שונה אפוא משאר הממצאים האחרים בשני מובנים עיקריים . ראשית, החומר שהגיע לידינו הוא מאוחר יותר מהתעודות של שאר עמי האזור, שכולן נחתמו באלף השני או בראשיתו של האלף הראשון לפסה"נ . הגעתו אלינו בשלשלת מסירה אף מחייבת להניח כי הנוסח שנמצא לפנינו עשוי היה להשתנות או להשתבש גם לאחר שעלה על הכתב . שנית, בידינו נמצאים רק המוטיבים ששימשו בסוגות הספרותיות שהתכנסו במקרא, שאף לא אחת מהן כוללת את הסיפור השלם . אסכולת החכמה לדוּגמה הרבתה להשתמש בסיפור זה בשל התעניינותה בקוסמוגוניה, ולכן יש בידינו עדויות רבות לשלב זה של הסיפור, אך בסיבתה של המלחמה — אשר דווקא היא נשתמרה בכתבי רוב התרבויות — לא התעניינו הסופרים בני אסכולה זו . למרות זאת יש לממצאים המקראיים חשיבות עצומה בהיותם השריד היחיד לספרות שהתחברה על חוף הים התיכון הדרומי בשפה שמית-מערבית מקומית . הדיון בגרסה הישראלית החל בסוף מאה י"ט, אף על פי שהכתבים המעידים עליה נמצאים בידינו אלפי שנים . רק עם פרסום היצירה הבבלית אֶנֻמַה אֶלִש הופקעו ...
אל הספר