194 פרק רביעי נִנֻרְתַה, ובעיקר אגדת אַנְזוּ . עם זאת, בניגוד למיזוג המסורות של נַמַה והים, שהובילו לשינוי דמות הגיבור השלילי בראשית היצירה, שאילת המסורות מנִנֻרְתַה לא שינתה את מאפייני הגיבור החיובי, הואיל ויסודן של המסורות קרוב : כולן מתארות מלחמה ביצור המאיים על סדר העולם וזורע פחד סביבו . הזדהותו הקדומה 133 וזליגת מוטיבים ייחודיים מנִנֻרְתַה לאל הסערשל מַרְדֻךּ עם נִנֻרְתַה כאל לוחם, 134 הקלו עוד על תהליך מיזוג המסורות . אףכבר במאה י"ג לפסה"נ לכל המאוחר, על פי כן ניכרים עדיין המוטיבים שלא התמזגו היטב במהלך העלילתי, כגון זימון האלים הוותיקים אֶאַה ואַנוּ להילחם בתִאַמַת על דרך זימונם של אלי המלחמה אַדַד, שַרַה וגִרַה ; תיאור הרוח הנושאת את דמה של תִאַמַת על דרך כנפיו המתעופפות של אַנְזוּ ; מניית שמונה יצירי תִאַמַת על דרך אחד עשר אויבי נִנֻרְתַה, ועוד . מלבד עיצובם של שני גיבורי הסיפור — הים ואל הסער — והיחסים ביניהם, על דרך המסורות המקומיות, מיזגו מחברי היצירה מסורות מקומיות נוספות לשם העלאת מעמדו של מַרְדֻךּ בבבל, והדברים כבר נידונו למעלה . בסופו של תהליך המיזוג נותרו בגרסה הבבלית...
אל הספר