עקבות סיפור מלחמת אל הסער בים בספרות בבל 181 לכאורה ניתן להציע כי שתי העלילות הבבליות — אגדת אַנְזוּ ואֶנֻמַה אֶלִש — נגזרו ממסורת-אב אחת, אולם ברוב המקרים, המוטיבים הנזכרים לעיל הולמים את אגדת אַנְזוּ ויוצרים קשיים באֶנֻמַה אֶלִש . לפיכך אין כל ספק בִּדבר השפעתה הרבה של אגדת אַנְזוּ, ומסורות נִנֻרְתַה בכלל, על סיפור הקרב בין מַרְדֻךּ לתִאַמַת . מאידך גיסא, המוטיבים הרשומים מטה, המרכזיים ביותר בסיפור מלחמת מַרְדֻךּ ותִאַמַת, אינם יכולים להסתבר על דרך שאילת מסורות נִנֻרְתַה : ( 1 ) משקלם הרב של הרוחות בעיצוב דמותו של מַרְדֻךּ — אין זה אל מלחמה בלבד כנִנֻרְתַה, אלא גם אל סער המביא גשמים לארץ ומשיב את רוחותיו . לכן הרוחות מלוות את כל שלבי המאבק, מראשיתו ועד סופו . ( 2 ) תִאַמַת כאויבתו של מַרְדֻךּ — תִאַמַת לא נחשבה ליצור עוין לפני כתיבת אֶנֻמַה אֶלִש, ולא נמצא כל זרז פנים-מיסופוטמי מבחינה גיאוגרפית, אקלימית או ספרותית, שיסביר התפתחות זו מהמסורות המיסופוטמיות הקדומות . יתרה מזו, כפי שנידון למעלה, בתחילת אֶנֻמַה אֶלִש לא מוצגת תִאַמַת כלל כאויב, אלא כאם אלים רחומה המבקשת להגן על בניה מפני ...
אל הספר