162 פרק רביעי בסם ולחש במלחמה נגד תִאַמַת ( לוח ד, שו' 61 – 62 ) . לאחר לידתו של מַרְדֻךּ יצר בעבורו אַנוּ אל השמים לשעשוע את ארבע הרוחות, כמסופר ( לוח א, שו' 105 – 108 ) : ברא את ארבע הרוחות, הוליד ( ן ) אַנוּ, מילא בידו ( ואמר ) : "ישחק-נא בני ( בהן ) " . יצר עפר, הסיע ( ו ) ברוח, ברא נחשול, הדליח את תִאַמַת . על פי התיאוגוניה של אֶנֻמַה אֶלִש נחשב אַנוּ לסבו של מַרְדֻךּ . זיקה זו בין השניים ידועה כבר מהמנון למַרְדֻךּ מתקופת שלטונו של אַבִּי-אֶשֻח, בן התקופה הבבלית 37 אך מלבד זאת משתקפת באֶנֻמַה אֶלִש גםהעתיקה, ובו נאמר עליו : "סָבךָ— אַן" . מסורת, ולפיה נחשב אַנוּ לאביו של מַרְדֻךּ . בלוח השישי של היצירה ( שו' 123 ) 38 קריאה בשםנאמר כי השם מַרְדֻךּ ניתן לו בצאתו ( מרחם ) , על ידי אביו אַנוּ . אופיינית לשעת לידתו של גיבור חדש, כאשר האב קורא בשם בנו . במקומנו מתבטאת מסורת זו בתיאור נתינת הרוחות למַרְדֻךּ, בהענקת תכונות גופו הנעלות ( שו' 91 – 100 ) ובקריאת שמו ( שו' 101 – 102 ) בידי אַנוּ : מַרִי-אֻתוּ ( mari - utu ) , מַרִי-אֻתוּ ( mari - utu ) , בני ( mārī ) , שמש שלי, שמש האלים שלי ...
אל הספר