158 פרק רביעי כשלמעלה 'שמים' לא נקראו, למטה 'אדמה' בשם לא נזכרה, היה זה אַפְּסוּ, הראשון, מזריעם ( ו ) היוצרת 25 תִאַמַת, יולדת כולם . 5 ( הם ) בללו יחדיו את מימיהם . . . 9 ( אז ) נבראו האלים בתוכם, לַחְ'מוּ ( ו ) לַחַ'מוּ נוצרו, בשם נזכרו . ועד שרבו וגדלו, אַנְשַר ( ו ) כִּשַר נבראו, עצומים מהם . ( ובשעה ש ) האריכו ימים, הוסיפו שנים, אַנוּ בנם ( נולד ) , יריב לאבותיו, 15 אַנְשַר — אַנוּ בנו דומה לו . ואַנוּ בדמותו הוליד את נֻדִמֻד ( = אֶאַה ) , נֻדִמֻד, הוא השולט על אבותיו . בראשית היצירה מוצגת תִאַמַת כאם האלים ומקור לכל החיים . על טבעה האימהי 26 מלמדים לא רק תוֹארהּ " היוצרת תִאַמַת יולדת כולם" אלא גם תאריה : "האם חֻ'בֻּר 25 התואר יוצרת הוא תרגומו המשוער של המונח mummu , המשמש בשדה הסמנטי של סופרים ובעלי מלאכה, ומקורו במונח השומרי munú , שפירושו חכמה ( ראו . CAD M2 s . v mummu ; למברט ,2013 עמ' 218 – 221 ) . בהמשך אֶנֻמַה אֶלִש מופיע מֻמוּ ( Mummu ) כשמו של משרת אַפְּסוּ, ובמקרה זה הולם השם את המשרת שכן הוא משמש כיועצו החכם של אַפְּסוּ, וכך גם הובן בעיבודים מאוחרים למיתוס . השם Mumm...
אל הספר