90 פרק שני העתיק בקפדנות רבה ונקל להפריד בינו לבין המוטיבים הסורים, ואילו בשירת חֶדַמוּ משולבים המוטיבים היטב בתוך העלילה . הגרעין הבסיסי בשירת אֻלִכֻּמִי הוא סיפור הסלע המפלצתי אֻלִכֻּמִי שאיים על כל האלים . הסיפור על סלע חירש ועיוור זה, שנוצר מהזדווגות בין כֻּמַרְבִּי לבין סלע- האם ב'אגם הקר', הוא אגם וַאן, הִנו בעל מאפיינים חוריים מובהקים ( לרבות מדרש שמו ) , וסביר להניח, שכמנהג אגדות עם רבות, ניתן אף היה להצביע על הסלע 158 לסיפור בסיסי זה אין כל זיקה, מבחינה גיאוגרפית ונרטיבית – לא להר ממש . חַזִי, הרחוק ממקדשי הכֻּנְתַרַה ואגם וַאן ; לא לים, אשר למרות היותו בן בריתו של כֻּמַרְבִּי אינו ממלא כל תפקיד משמעותי בעלילה, אף לא כמקום גידולו של אֻלִכֻּמִי ( אשר קצהו התחתון נעוץ בשאול, ב'ארץ השחורה', וראשו מגיע השמימה ) ; ולא למעשי הפיתוי של האלה, שממילא נועדו ליְצור בעל חושים . כפי שטען כבר האס, גם מינוי אַשְתַבִּי על ידי שבעים האלים אינו שייך לעלילה המדגישה את החלוקה 159 כל אותם מוטיבים בולטים במשניותם בשירת בין אלי השמים לאלי השאול . אֻלִכֻּמִי, אך מוכרים מגרסות שונות של סיפור מלחמת אל ...
אל הספר